פסק-דין בתיק תא"מ 1782-10 - פסקדין

מבוא

1. בפניי תביעה כספית בסכום של 5,124 ש"ח, בגין חוב עבור הספקת רדיטורים, שירותים ומוצרים אחרים.
2. טענת התובעת, בקליפת אגוז, חב הנתבע את הסכום האמור בגין שירותים שונים שניתנו לו במהלך שנת 2009. הסכום ששילם הנתבע במהלך אותה שנה, נזקף, לטענת התובעת לכיסוי חובו של הנתבע לתובעת משנת 2008.
3. לטענת הנתבע, נפרע החוב זה מכבר, ועל כן אין יסוד לדרישת התובעת.   עוד טען הנתבע שלא היה לו כל חוב לשנת 2008, ועל כן לא היה מקום לזקוף את התשלומים ששילם לחוב "מזוייף".
4. כפי שאפרט להלן, לאחר שהתיק היה תלוי ועומד בפני בית- המשפט במשך תקופה ממושכת, ולאחר שהתקיימו בפני מספר דיונים, הודיע בא כוחו של הנתבעת בתחילת דיון ההוכחות, כי בעקבות בדיקה נוספת שנערכה מודה הנתבע בקיומו של החוב הנטען, וכי טענותיו שהועלו נגד החוב מקורן בטעות.
5. יחד עם זאת, לא השכילו הצדדים להביא את המחלוקת לסיומה ללא עזרת בית המשפט, והותירו שתי שאלות להכרעה: הראשונה, האם זכאי הנתבע לשלם לתובעת את החוב הנומינלי, בערכו לאחר הנחה; והשנייה, סכום ההוצאות שיש להשית על הנתבע נוכח התנהלותו בתיק.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אלה מול אלה ושמעתי את הצדדים במהלך דיון ההוכחות שהתקיים בפניי ביום 23.3.11, מצאתי שיש לקבל את עמדת התובעת בשתי השאלות האמורות, כפי שאפרט להלן.

הליכים בתיק זה

7. ראשיתה של התביעה שבפניי, בכתב תביעה שהוגש ביום 24.1.10 בהליך של סדר דין מקוצר.
8. ביום 10.05.2010 קיבל כב' הרשם (כתוארו אז) נ' פלקס את בקשת הרשות להגן, והתיק הועבר לדיון בהליך של סדר דין מהיר.
9. ביום 13.9.10 התקיימה בפני ישיבה מקדמית שבמהלכה שטחו הצדדים את טענותיהם. כיון שעד לאותו מועד לא הגיש הנתבע כל אסמכתאות לפירעון החוב, נקבע בתום הדיון המקדמי שעליו להגיש את האסמכתאות התומכות בטענתו לתובעת בתוך 30 ימים. במקביל נקבעה ישיבה מקדימה נוספת ליום 17.11.10.
10. בישיבה המקדמית הנוספת, אשר התקיימה ביום 17.11.2010, התברר שהנתבע לא הגיש לתובעת כל מסמכים שיש בהם כדי לתמוך בטענתו לפיה פרע את החוב. במהלך הדיון טען, באמצעות בא כוחו, שנטל ההוכחה מונח על כתפי התובעת, ובכל מקרה, המסמכים התומכים בטענתו אינם בשליטתו, שכן עליו לקבלם ממוסך אחר, מוסך אילן.
11. בתום הדיון האמור, נקבע דיון ההוכחות ליום 6.1.11. כן נקבע שיוגשו תצהירי עדות ראשית.
12. ביום 6.1.11, מועד שכאמור נקבע לדיון ההוכחות, הגיש בא כוחו של הנתבע בקשה לדחיית הדיון. הדיון אמנם נדחה, ואולם בא כוחה של התובעת קיבל את ההודעה על הדחייה רק בעת שהגיע לבית המשפט עם שני עדיו, ולבקשתו נפסקו לתובעת הוצאותיה בגין הישיבה האמורה.
13. ביום 23.3.11 התקיים לבסוף דיון ההוכחות. בתחילת הדיון הודיע כאמור בא כוחו של הנתבע, שבעקבות בדיקה נוספת שנערכה מודה הנתבע בקיומו של החוב. יחד עם זאת, וכפי שציינתי לעיל, חלק הנתבע על דרישת התובעת לביטול ההנחה, ועל כן התקיים דיון לשמיעת ההוכחות.

ההנחה ותשלום הריבית

14. על פי האמור בכתב התביעה, התובעת הינה חברה המספקת שירותי תיקון והספקה למקרנים (רדיאטורים) לרכב. 
15. לטענה התובעת, עד לחודש מרץ 2009 שילם הנתבע את חובותיו לתובעת, ואולם שתי החשבוניות האחרונות שהוצאו לנתבע, חשבונית מס' 3022 מיום 31.3.09, וחשבונית 3175 מיום 30.4.09, טרם שולמו.
16. כן פורט בכתב התביעה שסכום החשבוניות לאחר הנחה היה 2,354 ש"ח, ואולם כפי שפורט על גב תעודות המשלוח, מותנית הזכות לקבלת ההנחה בעמידה במועדי התשלום. עוד צוין על גבי תעודת המשלוח שפיגור בתשלום יחייב בהפרשי הצמדה, ובריבית צמודה ומצטברת של 1% לחודש, היינו, ריבית אפקטיבית של 14% לשנה.